הסכם מייסדים (Founders' Agreement) – סוגיות חשובות למייסדים

משרד עו"ד ברוקס בעל ידע וניסיון עשיר בתכנון ועריכה של הסכמי מייסדים מגוונים ומורכבים ובליווי משפטי של חברות וסטארטאפים בכל שלבי פעילותם.

להלן מספר דגשים משפטיים ועסקיים חשובים ליזמים מתחילים ולאנשי עסקים מנוסים בנושא התקשרות בחוזה מייסדים:

1. מה ההבדל בין הסכם מייסדים להסכם שותפות לתקנון חברה?

2. מתי לחתום על הסכם מייסדים?

3. איך לנסח הסכם בין בעלי מניות ומהם סעיפים החשובים בו?

הסכם מייסדים, מהו? מה מטרתו?

חוזה מייסדים (founders agreement​) הוא אחד מהמסמכים החשובים והראשונים עליהם חותמים המייסדים. החוזה מבטא הסכמה בין מספר שותפים המעוניינים להקים או לנהל את עסקם במסגרת משפטית של חברה. הסכם מייסדים פעמים רבות מסדיר את חלקות ההחזקות בחברה, חלוקת תפקידים, מנגנונים לקבלת החלטות, תנאים לחלוקת רווחים, זכויות נלוות לצדדים ועוד. תכנון נכון של הסכם המייסדים יכול לסייע לצדדים להפחית מחלוקות עתידיות ולסייע להם להתמודד עם האתגרים השונים הכרוכים בניהול והקמה של עסק משותף.

במילים אחרות, החוזה הוא כלי משפטי שתכליתו להסדיר את מערכת היחסים בין השותפים (שיהפכו לאחר הקמת החברה לבעלי מניות) הן מבחינה המשפטית והן מבחינה עסקית.

מתי לחתום על חוזה מייסדים? ​חוזה מייסדים נכרת לרוב, כבר בשלבים הראשונים של תכנון הפעילות העסקית המשותפת, עוד לפני הקמת החברה. דחיית החתימה על החוזה (למשל עד להקמת חברה) לא תמיד משתלמת, בין היתר לאור שינוי הנסיבות שעשוי להתרחש במהלך הדרך. להיבטים משפטיים נוספים בהקמת חברות וסטארטאפים ראו הקמת מיזם עסקי.

מה ההבדל בין הסכם מייסדים לחוזה שותפות?

יזמים רבים טועים בהבחנה בין החוזים, להלן תיאור קצר וחלקי בנוגע לנקודות הדמיון והשוני שבין שני החוזים. מצד אחד, שני ההסכמים עוסקים בהתקשרות בין גורמים המעוניינים לחלק ביניהם את הזכויות והחובות בנוגע לעסק משותף. מצד שני, מדובר בשני הסכמים המתייחסים לצורות התאגדות שונות וכתוצאה מכך החוזים שונים וכך גם האחריות של הצדדים היא שונה – בעוד שחוזה מייסדים מתייחס לניהול עסק במסגרת חברה, הסכם שותפות מתייחס לניהול עסק במסגרת שותפות (להרחבה בדבר איך כדאי להתאגד השוו הקמת שותפות מול הקמת חברה).

מה ההבדל בין הסכם מייסדים לתקנון חברה?

קיימים הבדלים רבים, אזכיר שני הבדלים מרכזיים – תקנון החברה מחייב את כל בעלי המניות הקיימים ואלו שעתידים להצטרף לחברה, לעומת זאת חוזה בין המייסדים הוא הסכם ספציפי בין החותמים עליו. לכך מספר משמעויות לרבות השפעה על אופן שינוי התקנון (תקנון ניתן לשנות בהחלטה של בעלי המניות, בכפוף למגבלות הדין) לעומת שינוי של הסכם מייסדים (הצדדים שחתמו עליו ובכפוף למגבלות הדין). כמו כן התקנון חשוף לכל (באמצעות תשלום אגרה לרשם החברות), בעוד שהסכם המייסדים נגיש רק לצדדים – צדדים רבים לא מעוניינים שסוגיות שונות יהיו חשופת לצדדי ג' ולכן נהוג להסדיר אותם בהסכם נפרד (למידע נוסף בנוגע לתקנונים ראו תקנון חברה).

מי הם הצדדים להסכם? יזמים, חברות, שותפויות, תאגידים אחרים ועוד. חוזה מייסדים נחתם בין שותפים אשר מעוניינים להקים חברות (סטארטאפ, מתן שירותים, מכירת מוצרים, ייבוא, ייצוא, נדל"ן, זכיינות וכיו"ב). להלן דוגמאות למצבים בהם נוהגים, אנשי עסקים, יזמים ותאגידים ולחתום על הסכמי מייסדים:

• שנים או שלושה שותפים אשר מעוניינים להקים חברה למשל יזמים הפועלים להקמה של סטארט-אפ או כל המצאה אחרת; יזמים אשר חברו יחדיו להקמת חברה לאספקת שירותי יועץ, שיווק, פיתוח תוכנה, מכירות, יבוא ויצוא וכיו"ב. להלן דוגמה להסכם מייסדים לסטארטאפ – 3 יזמים המעוניינים לבסס שירותים טכנולוגים על אתר אינטרנט או לפתח טכנולוגיה חדשה, כאשר אחד היזמים הינו בעל הידע והניסיון בתחום הניהול והשיווק, ושני היזמים הנוספים אמונים על התחום הטכנולוגי. על-מנת לעגן את מסגרת היחסים ביניהם, לפני הקמת חברה יחתמו השלושה על הסכם מייסדים.

• הסכמי מייסדים נחתמים לא רק בין יזמים שהגו או פיתחו את הרעיון, אלא גם בין יזמים לבין משקיעים או בין חברות.

האם רצוי לערוך הסכם בין מייסדי החברה?

למרות שהמייסדים לא חייבים לחתום על הסכם ביניהם, כל מי שנחוש בדעתו לקדם את עסקו יחד עם שותפים מומלץ להצטייד בהסכם. לאור מורכבותו של חוזה מייסדים והשלכותיו הן בטווח הזמן המידי והן בטווח הרחוק, מומלץ להשקיע זמן ומחשבה בתכנונו ובכתיבתו. אציין כי עלות הכנת ההסכם היא זניחה בהשוואה למכלול עלויות ההקמה והחשיפה הכרוכה בהתנהלות ללא הסכם.

מתי לחתום על חוזה מייסדים?

מתי כדאי להכין הסכם מייסדים? התשובה תלויה בגורמים שונים, בין היתר, בסוג המיזם או החברה שעתידים להקים, הסטטוס של הפעילות העסקית ועוד. התנהלות זהירה תהא לחתום על הסכם מייסדים כבר בשלבים הראשונים של הקמת המיזם ותכנון הפעילות העסקית. לעיתים המייסדים מעדיפים לדחות, לשלב מאוחר ככול שניתן, את מועד הכנת הסכם המייסדים למשל סמוך למועד הקמת החברה. למה לדחות את מועד עריכת החוזה? מהניסיון שלי יש לא מעט יזמים שמעדיפים לדחות הוצאות (פניה לעו"ד להכנת החוזה) או להמתין עד להגעה לשלב מתקדם יותר בפעילות העסקית. מה הסיכון בדחיית החוזה לשלב מאוחר יותר? בקצרה, מחלוקת בין השותפים בנגוע לזכויות והחובות של הצדדים או בקשה לסיים את הפעילות המשותפת. ללא הסכם בכתב יהיה קשה יותר להתווכח על הזוכיות והחובות של הצדדים או אופן סיום ההתקשרות.

איך לנסח הסכם מייסדים?

איכות החוזה נקבעת לפי תוכנו המדויק ולא אורכו. ככלל כתיבת חוזים היא אומנות הנשענת על ידע וניסיון רבים, לכן את הכנת ההסכם מומלץ להפקיד בידיים מקצועיות ומיומנות – עו"ד אשר בקיאים בתחום.

הסכם מייסדים טוב נתפר בהתאם למידותיהם של הלקוחות. אכן, מספר סעיפים ואלמנטים קיימים בכל חוזה מייסדים, אך הפרמטרים הרבים שמרכיבים את החוזה – לרבות ציפיות וצרכים שונים, עסקים שונים, רמת הסיכון שהצדדים מוכנים ליטול על עצמם ונסיבות ההתקשרות שונות – מחייבים את עו"ד העוסקים במלאכת כתיבת החוזה להקפיד בעת ניסוחו ולהתאים את ההסכם באופן ספציפי לצורכי המתקשרים.  

המלצה למייסדים – מאחר והמייסדים נוטלים על עצמם לא רק זכויות במסגרת ההסכם אלא גם חובות והתחייבויות, עליהם להכיר ולהבין היטב את תוכן ההסכם והשלכותיו, ולכן לפני החתימה על החוזה תוודאו שאכן הפנמתם את כל המשמעויות הנלוות לחוזה. חשוב לדעת כי חוזי מייסדים יש להתאים באופן פרטני לנסיבות ההתקשרות, ולכן טרם כתיבת הסכם או ניסוח הערות לו מומלץ להתייעץ עם עורך דין שבקיא בתחום. לעוד דגשים ראו טעויות נפוצות בהסכם מייסדים.

סעיפים ונושאים חשובים בחוזה מייסדים

עם ההחלטה על התקשרות בהסכם מתעוררות מספר שאלות – מה לדרוש בחוזה מייסדים? על מה אסור להתפשר בהסכם? על אף שאין נוסח אחיד להסכמים אלו, להלן רשימה חלקית של סעיפים ונושאים, שחשוב להכיר ולנסח בדייקנות (ככל והחלטתם שנכון ומתאים לכלול סעיפים אלו בחוזה), לפני שחותמים על הסכם מייסדים, כמו כן מומלץ להפקיד את ביצוע הכנת החוזה בידי עו"ד מנוסה:

1. הקמת החברה – במידה והסכם המייסדים נערך לפני הקמת חברה יצוין בחוזה כי בכוונת הצדדים לייסד חברה, אליה תועבר הפעילות העסקי. בהקשר זה יש לציין כי על הצדדים לשקול את מועד הקמת החברה כמו גם את מקום התאגדותה, לשאלות אלו השפעה ישירה על עלויות ההקמה של החברה ותשלומי המס החלים עליה. יוער, ככול שפעילות היזמים תועבר לבעלות החברה בשלבים מאוחרים יותר למשל כאשר יש לחברה כבר הכנסות, עשויות להיות לכך השלכות מיסויות. עוד יש לציין כי חשוב להקפיד ולהימנע מסתירות בין תקנון חברה להסכם המייסדים.

2. מימון החברה – מי ממן את פעילות החברה? האם מייסדי החברה מוכנים להזרים כספים לטובת המיזם? אם כן באילו תנאים? האם הפעילות תנוהל באמצעות כספי משקיעים או הלוואת? ומהן ההשלכות של החלטות אלו על מבנה החברה וזכויות הצדדים? אם החברה מומנת באמצעות הלוואות יש לקבוע את תנאי ההלוואה. עבור רוב החברות המימון הראשוני לפעילות החברה נעשה על-ידי בעלי המניות המייסדים. השקעת הכספים על-ידי בעלי המניות בחברה יכולה ללבוש צורות שונות, לרבות השקעה בתמורה להון מניות (הסכם השקעה) והשקעה כהלוואת בעלים (להרחבה אודות מקורות המימון למיזם ראו גיוס הון).

3. גיוס הון נוסף והשפעתו על דילול בעלי המניות – חלק מהמייסדים רואים לנכון לקבוע במסגרת ההסכם את המתווה לגיוס הון נוסף (גובה ההון הנדרש, מקורות המימון ועוד). במקרה זה רצוי להתייחס גם לאופן בו ידוללו, אם בכלל, החזקות המייסדים.
4. תפקידים ועבודה בחברה – מהי חלוקת התפקידים ותחומי האחריות של המייסדים? האם המייסדים יקבלו תמורה בעבור עבודתם בחברה? האם בעתיד העסקתם בחברה תשתנה? מה תנאי העסקתם (היקף משרה, שכר, אופן העסקה – האם ייחתמו עם כל אחד מהם הסכם העסקה או הסכם למתן שירותים?).  
5. מבנה הון המניות – מייסדי החברה יסדירו בחוזה את מבנה הון המניות בחברה, כמות מניות, סוגי מניות (למשל מניות בכורה, מניות עדיפות בפירוק, מניות רגילות ועוד), הזכויות הצמודות לאותן מניות ונושאים נוספים.
6. תיאום ציפיות וניהול החברה – כבר בתחילת הדרך חשוב לוודא שיש הסכמה קולקטיבית על אופן ניהול החברה. שותפים שונים עשויים לראות בעין שונה את דרך הניהול בטווח הקצר ובטווח הארוך. במסגרת זו על הצדדים לקבוע תהליכי עבודה שונים לרבות מנגנון קבלת החלטות (כמפורט להלן) ומינוי בעלי תפקידים בחברה – לרבות: דירקטוריון, יו"ר דירקטוריון, מנהלים, עו"ד ורו"ח ואח'.  
7. קבלת החלטות בחברה – ככל שהניהול מסורבל יותר קשה לקדם תהליכים שונים ופעמים רבות הפעילות העסקית נפגעת, עד כדי מצב של כניסת החברה לקיפאון. לכן, חשוב להסדיר מראש את תהליכי קבלת ההחלטות בחברה, כאשר מנגנון קבלת החלטות שגוי עשוי להסב נזק רב למייסדים ולחברה. להלן מספר נושאים שמומלץ לשקול מראש ולנסח בחוזה בהתאם – האם ההחלטות יתקבלו פה אחד? או שיתקבלו על פי רוב או רוב מיוחד או בדרך אחרת. לעיתים נכון עבור הצדדים לקבוע כי החלטות מהותיות יתקבלו ברוב מיוחד למשל בעת צירוף בעלי מניות חדשים. כמו כן רצוי לשקול איך כדאי לשותפים לפועל במצב של העדר הסכמה? למשל ניתן לקבוע כי בהעדר הסכמה בין חברי מועצת המנהלים המחלוקת תיושב על-ידי בורר או באמצעות מנגנון התמחרות למשל במבי (Bmby – buy me buy you).
8. זכויות ומניות – פעמים רבות בהסכם המייסדים מגדירים הצדדים מה סוג המניות שיונפקו, מה תהא ההשפעה של עסקאות על זכויות הצדדים, הכרעה בשאלות אלו תלויה במשתנים רבים, כגון מספר בעלי המניות ומורכבות מערכת היחסים בין השותפים – רצוי להתייעץ עם עורך הדין בנושא. המלצה אישית, הקו שצריך להנחות את המייסדים בנושאים אלו לעודד יציאה לפעול של עסקאות טובות לחברה מצד אחד, ולמנוע מבעלי מניות לסחוט את החברה מצד שני.

להלן תיאור קצר וחלקי של מספר מנגונים המשולבים לעיתים בחוזי מייסדים שכדאי להכיר – זכות להשתתף בהקצאת מניות (Pre-emptive), המעניקה לבעל מניות זכות לקחת חלק בהליך של הקצאת מניות בחברה; זכות הצטרפות (Tag Along) – המעניקה למחזיק בה את הזכות להצטרף להליך של העברת מניות; חובת הצטרפות (Bring Along) – החובה להצטרף להליך של העברת מניות; זכות סירוב ראשונה – המאפשרת לבעלי המניות לשמור לעצמם את הזכות לרכוש את חלקו של השותף שמעוניין להעביר את מניותיו, בטרם יציע את חלקו במניות לאחר; זכויות עודפות בפירוק – האם חלק מבעלי המניות יקבלו זכויות עודפות בפירוק של החברה?

10. הסדרי חסימת מניות או הענקת מניות – מייסדי החברה הם הרוח החיה של העסק, מדובר בנכסי צאן ברזל ש להחברה – במיוחד בחברות סטארטאפ, אך לא רק. ככאלו צמיחת החברה והגשמת חזונה תלוי במידה לא מבוטלת בהם. זו הסיבה שבלא מעט מקרים מנוסחים סעיפים שתכליתם לרותם את המייסדים לחברה לפרק זמן ממושך. יש דרכים שונות לבצע זאת, למשל באמצעות קביעת הסדרים לחסימת מניות ׁׁ(No Sale) או מנגנוני הענקת מניות לפי שלבים, כמו למשל מנגנון הבשלה (Vesting).
11. זכויות חתימה בחברה – מי מורשה לחייב את החברה בפעולותיו ובאילו תנאים? כל המייסדים, נושאי המשרה בלבד, רק המנהלים?
12. חובת סודיות ואי-תחרות – ללא קביעה מפורשת המורה על שמירת סודיות ופיקוח מתאים המידע שנצבר בחברה עשוי לזלוג לגורמים לא רצויים ולפגוע בחברה. כמו כן רצוי לקבוע תניות המגבילות את השותפים להתחרות בפעילות העסקית של החברה (להרחבה ראו הסכם אי תחרות והסכם סודיות).
13. בעלים של נכסים – קניין וקניין רוחני – מי הבעלים של נכסי החברה? למשל, הקניין הרוחני של החברה (לרבות פטנטים, סודות מסחריים, זכויות יוצרים, סימני מסחר וכיו"ב) הוא בין הנכסים היקרים ביותר לחברה – במיוחד לחברות הזנק. לכן, חשוב להסדיר כבר בתחילת הדרך למי שייך הקניין הרוחני שנצבר עד למועד החתימה ומה יעשה בקניין הרוחני שיצטבר לאחר מכן, כלומר האם הקניין הרוחני יישאר בידי בעלי המניות המייסדים או יועבר לבעלות החברה או לידי גורם אחר?

14. פירוק החברה – אומנם בעת כתיבת הסכם בין המייסדים, בעלי המניות נמצאים בראשית דרכם המשותפת, אך עליהם לתת את הדעת גם להתפתחויות פחות נעימות שעשויות להוביל למבוי סתום בתהליכי קבלת ההחלטות ולעיתים גם לפירוק החברה. במסגרת זו היזמים יידרשו לענות, בין היתר, על השאלות הבאות: מה התנאים לפירוק החברה? האם אחד הצדדים יכול לרכוש את הצד האחר בעת הפירוק?

15. סעדים בגין הפרת הסכם – מהם התנאים לביטול הסכם המייסדים? מה הסנקציות שיוטלו, אם בכלל, על מפרי ההסכם? האם ביטול חוזה מייסדים יגרור אחריו פיצוי מוסכם?  

משרד עו"ד ברוקס בעל ידע וניסיון רב בתכנון וניסוח הסכמי מייסדים ובבניית תשתית משפטית איתנה לניהול הפעילות העסקית, לייעוץ אישי אתם מוזמנים ליצור קשר בדרך הנוחה לכם

יודגש, האמור לעיל אינו מהווה ייעוץ משפטי או תחליף לייעוץ משפטי ואין להסתמך עליו בביצוע או בהימנעות מביצוע פעולה כלשהי ללא התייעצות עם עורך דין מומחה בתחום. הסקירה הנ"ל לא נועדה לתת מענה מקיף להוראות הדין או ביטוי לנסיבות ספציפיות או תיאור עדכני של הדין החל. ולכן מי שמסתמך על האמור לעיל ללא קבלת ייעוץ פרטני נושא באחריות המלאה.