צור קשר

משרד עו"ד ברוקס - רח' אבא הילל 7, בית סילבר, רמת גן
טלפון: 03-5586323

טעויות משפטיות של סטארטאפים

הקמת סטארטאפ היא מלאכה מורכבת שבדרך כלל דורשת השקעה לא מבוטלת של זמן ומשאבים. אם החלטתם להקים סטארטאפ או שאתם כבר מנהלים אחד כזה, להלן מספר דגשים בנושא של הקמת סטארטאפים ואיך להימנע מטעויות משפטיות נפוצות.

מה הטעויות המשפטיות שסטארטאפים עושים? הטעויות נפוצות בעיקר בקרב יזמים חסרי ניסיון בתחום או מתוך מודעות לניטלת הסיכונים.  

להלן מספר טעויות נפוצות שנתקלתי בהן באופן אישי בעת ליווי משפטי לסטארטאפים או במסגרת הכרות עם יזמים שונים.

  1. התאגדות ודחיית מועד ההתאגדות - האם כדאי להקים חברה או שותפות או תאגיד אחר? רוב חברות ההזנק בארץ פועלות במסגרת משפטית של חברות בערבון מוגבל (חברה בע"מ). להלן מספר שאלות שלא תמיד מקבלות את תשומת הלב הנכונה: מתי לפתוח את החברה? היכן כדאי להקים את החברה? האם עדיף להקים את החברה בישראל (למידע נוסף ראו פתיחת חברה בע"מ)? במדינת דלאוור בארה"ב? בסין או במקום אחר? להחלטה היכן להתאגד השפעה רבה, בין היתר, על חבות המס שתוטל על החברה. כמו כן הקמת חברות בחו"ל בדרך כלל כרוכה בעלויות גבוהות יותר בהשוואה להקמת חברה ישראלית.

  2. דחיית מועד חתימה על הסכמים או חתימה על הסכמים לא טובים - הסכם רצוי לערוך בכתב (למרות שברוב המקרים אין חובה להכין ולחתום על הסכם בכתב), החוזה הוא כלי שנועד, בין היתר, לעגן את תנאי ההתקשרות ולהגן עליכם במקרה שנתקלתם בהפרה של התחייבות או זכות כך שיהיה קל יותר לתבוע מכוחו במקרה של הפרה (למידע נוסף ראו לפני חתימה על הסכם). כמו כן את מלאכת כתיבת החוזה רצוי לתת למי שבקיא בהכנת חוזים מהסוג הנדרש על-ידכם- כי יש יתרון למומחיות.

מה החוזים הנפוצים שסטארטאפים נתקלים בהם? בתחילת הדרך עם גיבוש הרעיון או במהלך קידום ופיתוח של הסטארטאפ היזמים בדרך כלל נתקלים בצורך להסדיר ביניהם (המייסדים) את הזכויות והחובות האחד כלפי השני וכלפי החברה המשותפת, זוהי הזדמנות מצוינת לא רק להגן על זכויותיהם אלא גם לבצע תיאום ציפיות (למידע נוסף ולדגשים בנושא ראו הסכם מייסדים). פרט לחוזה המסדיר את מערכת היחסים בין מייסדי הסטארטאפ הנכרת בדרך כלל בשלבי הקמת המיזם, גם הסכמי העסקה של עובדים ויועצים נכרתים לרוב בתחילת הדרך. במערכת היחסים ההסכמית של העובדים והיועצים חשוב להקפיד על סוגיות כגון סודיות, אי תחרות והגנה על הקניין הרוחני של המיזם וזאת לצד התמורה שניתנת לאותם עובדים או יועצים ובכלל זה הענקת אופציות (הסכם אופציות). התנהלות שגויה בנושאם אלו עשויה להסב נזק רב ליזמים ולסטארטאפ. 

הסכם נוסף שחשוב לערוך הוא בין הסטארטאפ לבין המשתמשים, בין אם מדובר במוצר מוחשי או מופשט (תוכנה, חומרה וכיו"ב) - אשר מסדיר בין היתר את אופן השימוש במוצר, מגבלות השימוש, חלוקת אחריות ועוד - התנהלות ללא חוזה מותאם עשוי לחשוף את הסטארטאפ ומייסדיו, בין היתר, לתביעות משפטיות, לזליגת קניין רוחני ועוד (למידע נוסף על הסכמים מול לקוחות או משתמשים בתחום התוכנה ראו תקנון לאתר ולאפליקציה).

למרות חשיבות ההסכמים הללו, בלא מעט מקרים יזמים (בעיקר פחות מנוסים) נוטים שלא להעירך כנדרש את נחיצותם או עריכתם על-ידי גורם מקצועי. כך לא מעט התקשרויות של יזמים מתבצעות באמצעות חוזים לא מקצועיים (חוזה שנלקח מחבר, חוזה מוכן מאתר אינטרנט, תוכנות להרכבת חוזים וכיו"ב - לכך יש מעט יתרונות - בעיקר עלות נמוכה - אך חסרונות וסיכונים רבים, למידע נוסף ראו גם ייעוץ משפטי באינטרנט). 

  1. אי הקפדה על חוקי עבודה - חלק גדול מהחוקים בדיני עבודה הם חוקים קוגנטים (חוקים שלא ניתן להתנות עליהם); פגיעה בעובדים עשויה להסב למיזם נזק רב, הן נזק כספי ישיר בגין התנהלות שלא כדין (למשל בניגוד להוראות חוק או צווי הרחבה) והן ברמה התדמיתית - פגיעה במוניטין של החברה. חברת סטארטאפ שתזוהה בציבור כחברה שמפרה את חוקי המגן או לא מקפידה על זכויות עובדים עשויה להתקשות מאוד בגיוס מועמדים איכותיים.
  2. הזנחת ההגנה על הקניין הרוחני של הסטארטאפ - הקניין הרוחני של חברות סטארטאפ הוא הנכס המהותי שלהם. ללא הגנה עליו, פעמים רבות שוויו של הסטארטאפ עשוי לצנוח. לכן על היזמים לוודא שהקניין היקר מוגן. למשל לדואג  לרשום פטנטים (לעיתים שווה לשקול להגיש בקשה ראשונית לרישום פטנט), סימני המסחר, זכויות יוצרים ויכיו"ב; כמו כן חשוב לוודא שהקניין הרוחני נרשם על-שם החברה (ולא על שם אחד היזמים); דחיית רישום הזכויות עשויה להתברר כטעות יקרה. כמו כן לעיתים המיזם מתקשר עם צד ג' שיוצב בתפקיד עובד או נותן שירותים לחברה. חשוב לוודא שהגורם המועסק במיזם לא עושה שימוש בזכויות של גוף אחר.

  3. סודיות - לעיתים חשיפת המידע היא תנאי לקידום המיזם (למשל לצורך גיוס משקיע) אולם חשוב לשקול בפני מי אתם עתידים לחשוף את המידע על הסטארטאפ שלכם - עם יזם אחר, מתווך, חברים, מכרים וכו' -  וגם מה היקף המידע וסוג המידע שבכוונתכם לחלוק. באופן כללי אציין כי רצוי להחתים כל אדם שנחשף לרעיון שלכם, בין היתר, על הסכם סודיות (וייתכן שגם על מסמכים משפטיים נוספים כגון הסכם התקשרות מול יועצים). יש לא מעט יזמים שטוענים כי חתימה על הסכם סודיות לא נחוצה, המחשבה שעומדת מאחורי הגישה הזו היא ככול שתפיץ את הרעיון בקרב יותר אנשים תוכלו לקבל יותר פידבקים וכלים לשיפור המיזם; מצד אחד ריבוי דעות בהחלט יכול לשפר את הסטארטאפ, מצד שני,  עליכם לקחת בחשבון מה הסיכוי שמי שחלקתם עימו את המידע יתחרה בכם באופן ישיר או באמצעות אדם אחר.  

  4. ויתור על ייעוץ משפטי - יש סטארטאפים, בעיקר כאלו המורכבים מיזמים פחות מנוסים, אשר מעדיפים לחסוך את עלויות המשפטיות ולא לפנות לייעוץ משפטי או להתייעץ עם עורך דין שאינו בקיא בתחום הסטארטאפים. ניהול עסק ובמיוחד סטארטאפ שהוא עסק מורכב, ללא ליווי משפטי של עורך דין מנוסה בתחום, עשוי להסב נזק רב - כגון אובדן הבעלות על המיזם, תביעות מצדדי ג', אובדן הנכסים היקרים לחברה, הגדלת הוצאות ועוד. הרשימה הקצרה והחלקית שתוארה לעיל מציגה מספר דגשים משפטיים שחשוב לשקול ולבחון בעזרת עורך דין.

משרד עו"ד ברוקס מעניק ליווי משפטי לסטארטאפים (עו"ד לסטארטאפים) ומסייע להם לבנות תשתית משפטית איתנה לניהול פעילותם העסקית, לייעוץ מקצועי אתם מוזמנים ליצור קשר בדרך הנוחה לכם 

יודגש, האמור לעיל אינו מהווה ייעוץ משפטי או תחליף להתייעצות עם עורך דין מומחה בתחום ואין להסתמך על התוכן בביצוע או בהימנעות מביצוע פעולה כלשהי. הסקירה הנ"ל אינה מתיימרת לתת מענה מקיף להוראות הדין או ביטוי לנסיבות הספציפיות של כל מקרה ומקרה ולכן מי שמסתמך עליה ללא ייעוץ פרטני נושא באחריות המלאה לתוצאות.