צור קשר

משרד עו"ד ברוקס - רח' אבא הילל 7, בית סילבר, רמת גן
טלפון: 03-5586323

שלבים ביזמות עסקית

רשימה זו תציג בקצרה את השלבים המרכזיים אשר יזמים עוברים החל משלב הרעיון, דרך שלב בדיקות של הרעיון ובניית מודל עסקי, גיוס ההון ועד לשלב מכירת המיזם. האמור להלן לא מתיימר לסקור את מכלול ההיבטים הקשורים ביזמות, רק לתת מספר דגשים ליזמים. 

  1. רעיון: בתמצית, המיזם או הסטארטאפ מתחיל מרעיון, אשר נותן מענה לבעיה או לצורך כלשהו. בשלב זה מגדירים היזמים את הבעיה והפתרון לה.

  2. בדיקת היתכנות: על היזמים לבחון האם הרעיון קיים בשוק? הבדיקה הראשונה תתבסס על סמך מקורות המידע הנגישים ליזמים. נוסף על כך, רצוי לבדוק את הרעיון לא רק ברשת האינטרנט אלא גם עם עובדים או מומחים מהתעשייה הרלוונטית (כמובן בזהירות המתבקשת ורצוי להצטייד בהסכם סודיות); כמו כן יש לבדוק האם הרעיון בר ביצוע? השאלה נבחנת בהתאם לסוג המיזם, אגב כך יש לבחון האם קיימות מגבלות (טכנולוגיות, משפטיות, רפואיות וכו') אשר מונעות את מימוש הרעיון.

  3. בחינת פוטנציאל עסקי: זיהוי והערכה מהי רמת הביקוש למוצר או השירות שהמיזם עתיד לספק, למשל השוואה למודלים דומים, ביצוע סקרי שוק ועוד.

  4. בניית מודל כלכלי: כחלק מבנייתה של תוכנית העסקית חשוב להגדיר מה מודל ההכנסות של המיזם? מכירות, פרסומות, תיווך, ניתוח מידע וכד'. כמו כן על היזמים לנסות להעריך את שולי הרווח, לצורך כך יש לברר מה מידת התחרות בשוק, רמת המחירים ועוד. 

  5. היבטים משפטיים ביזמות: יזמים וחברות סטארטאפים נדרשים לבחור את צורת ההתאגדות המתאימה להם (הקמת חברה, הקמת שותפות ועוד), לשקול את מועד ההתאגדות, להתקשר בהסכמים ולהפנים את ההשלכות המשפטיות הנובעות כתוצאה מפעילותם העסקית. כמו כן, היזמים מעוניינים למנוע את חשיפת הרעיון בטרם יציאתו אל השוק ולכן טרם פרסום הרעיון הם יחתימו את הגורמים שנחשפים למיזם על הסכם סודיות. יזמים מעוניינים להבטיח את החזקותיהם במיזם וכן להסדיר את מערכת הזכויות והחובות שלהם נוהגים לחתום על הסכם בין המייסדים (להרחבה בדבר היבטים משפטיים ראו – הקמת מיזם עסקי). 

  6. צירוף שותפים אימתי? יזמים רבים נתקלים לא אחת בשאלה האם כדאי לצרף שותפים לסטארט אפ? להלן מספר כללי אצבע שחשוב לתת עליהם את הדעת לפני שמצרפים שותף לחברה:
  • הקשיים של היזם הפועל בכוחות עצמו: מצד אחד היזם שפועל לבד זוכה לנתח גדול יותר בהכנסות, מצד שני לעיתים המלאכה מורכבת מדי עבור אדם אחד, יחד עם זאת ככול שיותר מוחות עובדים על הפיתוח ניתן יהיה להשלים את היישום של הרעיון מוקדם יותר ואף להגיע לתוצר איכותי יותר. כמו כן, הניסיון מראה כי יזמים הפועלים לבד נתקלים בקשיים רבים בהליך גיוס הכספים.

  • עדיף לצרף שותף בעל ערך מוסף וחיוני למיזם (שותף בעל קשרים, מומחה בתחום, גורם מקצועי וכו'). חשוב לשים דגש על מידת האמון שניתן לתת בשותף ועל היכולת להסתדר איתו בצוות.

  • יש לשמור על מיזם "רזה" – המונח סטארטאפ רזה מתייחס למספר היבטים הקשורים בניהול והפיתוח של המיזם. מבחינת צירוף שותפים, על היזמים לבחון האם הם מעדיפים לצרף יותר שותפים?  או שהם מעדיפים להעזר בצדדי ג' כנותני שירותים או עובדים? צירוף מספר רב מדי של שותפים יפגע לא רק ברווחיות של כל אחד מהם אלא גם עשוי להפוך את ניהול המיזם לפעולה מורכבת. אולם השאלה האם כדאי לצרף שותפים תלוית נסיבות, שכן לעיתים צירוף שותף תהא האלטרנטיבה הטובה ביותר, גם מבחינת נראות המיזם כלפי חוץ. דוגמא בולטת לכך היא שסטארטאפים רבים מנסים לגייס איש טכנולוגי כשותף שיובל את הבניה והפיתוח של הרעיון.

  • הסכמים בין שותפים  בעת צירוף שותפים חשוב מאוד להסדיר את מערכת היחסים בין הצדדים בכתב. כמו כן יש לתת את הדעת לסוג החוזה הנדרש – האם יש צורך לחתום על הסכם מייסדיםהסכם שותפות או חוזה אחר. 

  • העסקת עובדים  לעיתים יהיה נכון יותר לשכור שירותים מאשר להעסיק עובדים או לצרף שותפים. שאלה זו תלויה בין היתר, בעלויות העסקה ובפונקציונליות של אותו גורם ששוקלים את העסקתו (למידע נוסף ראו חוזה עבודה).

  1. מסלול "עשו זאת בעצמכם": לעיתים היזמים לא יראו צורך לפנות למשקיעים מיד או בכלל, על מנת לגייס את המשאבים הנדרשים לפיתוח המיזם או שהם פנו למשקיעים אך לא הצליחו לגייס את ההון הדרוש. שאלת גיוס ההון תלויה בין השאר, בסוג המיזם, הקיפו ומידת הרצון והיכולת של היזמים לפתח את המיזם בכוחות עצמם. באופן טבעי ככול שפיתוח וקידום המיזם מורכב יותר או הצלחתו תלויה במשאבים כספיים גדולים יותר היזמים יטו לפנות לאפיקים של גיוס הון. חשוב לזכור שפיתוח המיזם ללא השקעה ממקור חיצוני, אומנם תותיר בידי היזמים נתח גדול יותר מהמיזם בבעלותם, אך יחד עם זאת היא תטיל עליהם עלויות רבות. יזמים הפועלים בכוחות עצמם מקריבים זמן רב, מכלים את חסכונותיהם ונוטלים על עצמם סיכונים גדולים. ולכן לכל היזמים המתלבטים בשאלה אם כדאי לגייס הון ולהתקשר בהסכם השקעה, לפני שתסרבו ושתחליטו שבכוונתכם להקים את הסטארטאפ באופן עצמאי מומלץ לקחת בחשבון לא רק את עלויות הפיתוח של המיזם אלא גם את עלויות השיווק, תקופת חדירה לשוק, הפסד החלופות שעומדות על הפרק, כאשר העלויות מתייחסות הן להוצאות כספיות ישירות והן למשך הזמן הדרוש.

  2. גיוס הון מימון המיזם

  • משקיעים פרטיים"מלאכים" (Angels) – מדובר באנשי עסקים המשקיעים סכומי כסף נמוכים יחסית, לרוב כמה עשרות או מאות אלפי דולרים. יזמים וסטארטאפים בדרך כלל פונים למשקיעים אלו בשביל להשיג מימון ראשוני, למשל לצורך פיתוח אב-טיפוס מתקדם. קרנות הון סיכון קטנות (Micro vc) וגדולות (Vc) – הפנייה לקרנות נעשית לצורך גיוס סכומי השקעה גדולים יותר - מיליונים. קרנות אלו לא ישקיעו במיזם לפני שיראו תוכנית עסקית מפורטת. לפירוט והרחבה ראו גיוס הון.

  • דרכים נוספות לגיוס הון – יש יזמים שיעדיפו לגייס הון מהמעגל הקרוב (חסכונות, משפחה וחברים) או באמצעות מימון בנקאי; יזמים אחרים יעדיפו לפנות לקרנות או גופים ממשלתיים (כגון - מענקים של המדען הראשי); יזמים רבים פונים לחממות יזמות – ממשלתיות או פרטיות; אפיק נוסף למימון הפעילות העסקית - גיוס הון מהציבור דרך פלטפורמה המכונה גיוס המונים.(להרחבה אודות מקורות המימון ראו גיוס הון).

  • איך יזמים יכולים להגיע למשקיעים? נקודת התחלה טובה תהיה פניה על בסיס הכירות מוקדמת. אך לא לכולם רשת קשרים ענפה, דרך נפוצה נוספת לגייס משקיע היא שימוש במתווכים, כמו כן יש יזמים המעדיפים ליזום פניות ישירות למשקיעים. בעת שימוש במתווכים חשוב להקפיד על ניסוח הסכם תיווך שיסדיר במדויק את הזכויות והתמורה למתווך בגין העסקה, לצורך כך רצוי להסתייע בעורך דין מסחרי. 

  • לפני פגישה עם משקיע לא לשכוח - ללמוד על המשקיע (מה התחומים בהם הוא משקיע, אילו נושאים חשובים לו ועוד) ולערוך מספר סימולציות ולהתכונן לקראת הצגת המיזם באופן נהיר, קולע ומשכנע.

  • האם יש צורך להכין תוכנית עסקית לפני הפגישה עם המשקיעים? השאלה תלויה בשני משתנים עיקריים – סוג המשקיע וגובה ההשקעה. מנקודת המבט של המשקיעים, רובם יעדיפו לראות תוכנית עסקית, בכדי ללמוד מה עתיד להיעשות בכספם ולנסות ולהעריך את סיכויי ההצלחה של המיזם. אך, אנג'לים פעמים רבות עשויים לוותר על תוכנית עסקית מקיפה.

  • ניהול משא ומתן מול המשקיע – במשא ומתן בין היזמים למשקיעים מטרת היזמים היא לגייס את ההשקעה הנחוצה להם לצורך הקמת המיזם בתמורה למינימום ויתורים מצידם. מנגד עומד המשקיע, אשר מעוניין, בין היתר, לבסס את מעמדו בחברה, להבטיח את כספו ולהשיג שליטה. לאור ההתנגשות הטבעית בין האינטרסים של הצדדים ולאור המכשולים הרבים הטמונים בהסכמי השקעה (להרחבה ראו מזכר הבנות, חוזה השקעה), יש להיעזר בעורך דין הבקיא בניהול מו"מ מול משקיעים, שידע לשמור על האינטרסים המשפטיים והעסקיים של היזמים, ולא פחות חשוב לדעת באילו מקומות ניתן להתפשר.

  1. ניהול הפעילות העסקית בהתאם לאסטרטגיה של המיזם: על המיזם או הסטארטאפ ליצור תשתית עסקית – תכנון, ייצור, בקרה, שיווק, מכירות, שיתופי פעולה עם חברות חיצוניות וכיו"ב; כן יש לבחון מעת לעת את האסטרטגיה של המיזם, האם היעד של הסטארטאפ למכור את הפעילות (Exit) או להמשיך לנהל ולהוביל את החברה? התשובות לשאלות אלו תלויות סיטואציה ונסיבות, לעיתים היזמים שואפים להמשיך לנהל את הפעילות העסקית בעצמם, אולם ההזדמניות העסקיות, קשיים שפוקדים את החברות ואילוצים אחרים עשויים להכתיב את עתיד המיזם.   

ייעוץ משפטי ליזמים ולסטארטאפים  משרד עו"ד ברוקס מלווה באופן אישי וצמוד חברות ויזמים בכל שלבי הפעילות העסקית. 

לייעוץ משפטי צרו קשר

יודגש, האמור לעיל אינו מהווה ייעוץ משפטי או תחליף להתייעצות עם עורך דין מומחה בתחום ואין להסתמך על התוכן בביצוע או בהימנעות מביצוע פעולה כלשהי. הסקירה הנ"ל אינה מתיימרת לתת מענה מקיף להוראות הדין או ביטוי לנסיבות הספציפיות של כל מקרה ומקרה ולכן מי שמסתמך עליה ללא ייעוץ פרטני נושא באחריות המלאה לתוצאות.